זהר

עט) ואי תימא, אי הכי כגוונא דכתיב יי' אחד ושמו אחד, לאו איהי יי' הוא האלהים, דאי כתיב יי' ושמו הוא אחד, הוינא אמרי הכי, לא כתיב אלא יי' אחד ושמו אחד, ואצטריך לומר בגוונא דא, יי' הוא האלהים הוא, ויתחזי יי' אחד ושמי אחד.

פירוש הסולם

עט) ואי תימא אי וכו': ואם תאמר, א"כ, הרי היחוד דשמע ובשכמל"ו, הם כעין שכתוב, הויה אחד ושמו אחד, שאינו שוה אל ה' הוא האלקים, שאם היה כתוב הויה ושמו הוא אחד, היינו אומרים כך, ששוה אל הויה הוא האלקים, אבל לא כתוב, אלא הויה אחד ושמו אחד, וא"כ היה צריך לומר כעין זה, הויה הוא, האלקים הוא, והיה שוה אל הויה אחד, ושמו אחד. וכיון שלא כתוב כן, אלא הויה הוא האלקים, הרי אינו דומה להויה אחד ושמו אחד. ואיך נאמר שיחוד שמע ובשכמל"ו, שהם ב' יחודים, בדומה להויה אחד, ושמו אחד, שהוא שוה להויה הוא האלקים.