זהר

עט) ועשב לעבודת האדם, אלין אינון נשמתהון דצדיקייא, דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא אכיל, ואעיל לון בגוויה, ובזכותהון אתזן כל עלמא מההוא אדם, דכתיב ביה, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. וע"ד כתיב האדם, ההוא דאשתמודע, בגין להוציא לחם מן הארץ, לאפקא מזונא לעלמא מן הארץ קדישא.

פירוש הסולם

עט) ועשב לעבודת האדם: אלו הן נשמות הצדיקים, שאדם ההוא, שהוא ז"א, הרוכב ושליט על בהמה זו, שהיא המלכות, אוכל, ומביאם בתוכו, דהיינו שנשמות הצדיקים עולים ונכללים בז"א, בסוד מ"ן, כדי ליחד ז"א ומלכות יחד. ובזכותם נזון כל העולם מאדם ההוא שהוא ז"א. כי הם גורמים זווגו עם המלכות, ומשפיע המזון למלכות והמלכות משפעת לכל העולם. שכתוב בו ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. וע"כ כתוב, לעבודת האדם, עם ה' הידיעה, דהיינו אותו הנודע, שהוא ז"א. והוא כדי להוציא לחם מן הארץ. דהיינו להוציא מזונות לעולם מן הארץ הקדושה, שהיא המלכות.