זהר

עט) א״ר יצחק, ודאי. החיה הרומשת דא היא חיה עלאה על כלא, דהא אחרא ארץ קרייה קרא. הכא דכתיב והעוף ירב בארץ, בארץ ודאי, ולא במים. דהא ההוא נהר, נגיד ונפיק ואשקי, בלא פירודא, עד ההוא אתר דאקרי ארץ, ומתמן כתיב ומשם יפרד וגו׳. והעוף, וההוא עוף בהאי ארץ תליין ואתשקיין, ודא הוא דכתיב והעוף ירב בארץ. קמו ואזלו. א״ר יהודה, נשתתף להאי רביא עמנא, וכל חד וחד לימא מלה דאורייתא.

פירוש הסולם

עט) אמר ר׳ יצחק וכו׳: אר״י, ודאי החיה הרומשת, זו היא חיה עליונה על הכל, שהיא בינה, כי האחרת דהיינו מלכות, קוראה הכתוב, ארץ. כמו שכתוב, והעוף ירב בארץ, בארץ ודאי, שהוא מלכות. ולא במים, שהם חסדים של הבינה, כי נהר ההוא, שהיא בינה, נמשך ויוצא ומשקה בלי פירוד עד מקום ההוא שנקרא ארץ, שהיא מלכות, ומשם ולמטה כתוב, ומשם יפרד וגו'. שהוא כבר עולמות הפירוד. והעוף, שה״ס המלאכים, שהם מעולם הפירוד. העוף ההוא, תלוים בארץ הזאת, שהיא המלכות, ונשקים ממנה. וזה הוא שכתוב, והעוף ירב בארץ. קמו והלכו. אמר ר׳ יהודה נשתתף לילד הזה עמנו, וכל אחד ואחד יאמר דבר תורה.