חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות עט

זהר

עט) ואני בתוך הגולה על נהר כבר, דא נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי וגו׳. ורבוא רבוון דמלאכיא קדמוהי יקומון. דינא יתיב וספרין פתיחו, דאינון ג׳ ספרין דנפתחין בראש השנה, וביה, טבלין נשמתין בהאי נהר דינור, מזוהמתן דמזוהמין בעלמא שפלה.

פירוש מעלות הסולם

עט) ואני בתוך הגולה וכו': ואני בתוך הגולה על נהר כבר, זה נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי וגו׳ ורבוא רבוון דמלאכיא קדמוהי יקומון דינא יתיב וספרין פתיחו. שהם ג׳ ספרים הנפתחים בראש השנה. ובו באותו נהר דינור טובלות הנשמות לטהר את עצמן מן זוהמתן המזוהמות בעולם השפל.
פירוש. נודע שנהר דינור נעשה מזיעת החיות הנושאות את הכסא אשר בעת שהן נוסעות צריכים להזהר מאד לקבל את המוחין בבחינת קו האמצע ואם נוטים מעט לקו שמאל נמשך משם תכף אש שורף מסיבת הנטיה. וכיון שאינן יכולות לצמצם כל כך, לפעמים נוטות לקו שמאל ונמשך בזה ניצוץ אש שורף, ואז תכף נוטות לצד ימין כדי לבוא משם לבחינת קו האמצע, ונמשך ע״י נטיה זו אור של חסדים, וככה הן מתנענעות פעם לימין ופעם לשמאל. ואלו הנטיות של צד שמאל ה״ס זיעת החיות שמהן מתקבץ ונעשה נהר דינור.
והנה בעת הנסיעות מאיר אור ג״ר במוחין. ולהיותם נמשכים מבחינה שכנגדם מראש האצילות שהוא עתיק. ונודע שספירות עתיק הן במספר מאה אלף כל אחת, כי ספירות הנוקבא הן אחדות, ועשר ספירותיה ביחד הן עשר. ושל ז״א הן עשר כל ספירה, וכל עשר הספירות יחד הן מאה. וספירות הבינה שהיא אימא, כל אחת היא מאה, ועשר ספירות שלה יחד הן אלף. וספירות החכמה שהיא אבא, כל ספירה כלולה מאלף, וביחד הן רבבה. וספירות א״א כל אחת כלולה מרבבה, וביחד הן מאה אלף. ושל עתיק, כל ספירה שלו היא מאה אלף, ועשר ספירותיו יחד הן אלף אלפים שזסו״ה הנאמר בעתיק אלף אלפין ישמשוניה. ומלבד זה יש עוד בעתיק זווג נעלם מסוד המלכות הגנוזה ברדל״א. ומבחינה זו כל ספירה שבו אלף רבבה, ועשר הספירות יחד רבו רבבן שזסו"ה ורבוא רבוון קדמוהי יקומון.
ומה שאמר דינא יתיב וכו', דאינון ג׳ ספרין וכו', היינו ג׳ הקוין שבמלכות הנקראת ספר, אשר קו הימין הוא ספרן של צדיקים גמורים. וקו השמאל ששם דינים קשים הוא של רשעים גמורים. וקו אמצע הוא של בינונים. וכמו שע״י תקיעת שופר בר״ה מתעוררים הרחמים והדינים הקשים נכנעים ובאים למקומם. שז״ס דינא יתיב כך הנשמות המזוהמות בדינים הקשים דעלמא שפלה שהוא בחינת לב האבן ממלכות דמלכות, ע״י טבילתן בנהר דינור מטהרות, והדינים הקשים באים למקומם ונמתקים בשורשם, ומתבסמים בדיקנא הקדוש דעתיק יומין, (עיין באדרא רבא אות ק״ו).