תוכן
עח) וצריך עתה לבאר ענין הנ"ל, של עליית נפשין ורוחין ונשמתין שהם עיקר כונת העלאת העולמות בתפילתינו, כדי לעשות מ"ן, וכפי הנראה בפירוש מן הקדמות הנ"ל, נראה כי גם חיצוניות העולמות יכולין לעלות למעלה ממקומם, ע"י הכללותם בפנימיות העולמות, שהם נפשין ורוחין וכו', כנזכר בנוסח ההקדמה הראשונה. והנה שמעתי ממורי ז"ל ענין זה פעמים רבות, אלא שיש בהם דברים הפכיים, ואיני זוכר תשובתם ותירוצם. והנה
בתפילות ר"ה כתוב, כי בימי החול של אחר החורבן, אין העולמות בחיצוניותם עולין כלל על ידי הזווג שאנו עושין, וזהו הסוד הן אראלם צעקו חוצה, ר"ל מפני שנשארים בחוץ, ואינם יכולים להתעלות עם המלכות וליכנס בפנים עם המלכות, מן העשיה ליצירה ומבריאה ועד האצילות. אבל הפנימיות של הנפשין ורוחין וכו', הם עולים בלבד. וטעם לדבר, מפני כח נפשותינו ורוחינו ונשמתינו, שהם משם הבאים מן הפנימיות, משא"כ במלאכים שהם מן החיצוניות, ולכן יש בידינו כח בתפילותינו, להעלות פנימיות הנפשין והרוחין וכו', אפילו בימי החול, אבל לא חיצוניות העולמות. אמנם בשבת וביו"ט ובר"ה וכיוצא, הם עולים, ואמנם בר"ה, אין החיצוניות עולה רק ביום שני, ואף גם זה אינו עולה אלא ע"י הכללותו עם הפנימיות כנזכר שם וע"ש
