תוכן

עח) ויבאו אל המקום, היינו יסוד. ויבן את המזבח, שהוא הנוקבא לז"א. ויעקד את יצחק, שהוא המתקת הגבורות ליתן אותם לה. ויקח את המאכלת, שחשב אברהם שצריך להוציא הדם, שהוא תוקף הגבורות, כדי למתק הגבורות, כי הדם הוא אחיזת החצונים. ואז ויקרא אליו אברהם אברהם, קדמאה לא שלים, שהחסדים לבדם. ובתרא שלים, שאז נכללו אשא במיא. אל תעש לו מאומה, ארז"ל, מומה כתיב, פי': אל תעש לו מום, כי אפילו הדם יתמתקו על ידך אף שלא תוציא את דמו.