זהר

עח) וכד אינון מתתקנן בההיא עבודת האדם לבתר, ומנייהו נפקי מזוני וטרפין לעלמא, דכתיב להוציא לחם מן הארץ. ודא איהו עשב מזריע זרע, דהא חציר לא מזריע זרע איהו, אלא אזדמן למיכלא דאשא קדישא, ועשב לתקונא דעלמא.

פירוש הסולם

עח) וכד אינון מתתקנן בההיא עבודת האדם, לבתר מנייהו נפקי, מזוני וטרפין לעלמא, דכתיב להוציא לחם מן הארץ, וכשהם מתתקנים באותה עבודת האדם הנ"ל, יוצאים מהם אחר כך, מזונות וטרף להעולם, כמ"ש להוציא לחם מן הארץ. ודא איהו עשב מזריע זרע, דהא חציר לא מזריע זרע איהו, אלא אזדמן למיכלא דאשא קדישא, ועשב לתקונא דעלמא, וזהו שכתוב כאן, עשב מזריע זרע, שה"ס המוחין דו"ק דע"ב כנ"ל, שהוא לאפוקי בחינת חציר שהוא ג"ר דע"ב, שהרי חציר אינו מזריע זרע, אלא נועד לאכילת אש הקדושה של הנוקבא, כנ"ל בדיבור הסמוך עש"ה. אבל עשב הוא לתיקון העולם, כי הוא מזריע זרע.