זהר

עח) וע"ד ביום ההוא, יומא קדמאה דכלא. נאום ה', דא אברהם, דאתמר עלוי נאום ה' מקמי כולא. דכתיב, בי נשבעתי נאם ה'. והבא אתרמיז שמא דעתיקא, דאומי ביה זעיר אנפין לאברהם. ועל דא ההוא יומא, לא יום ולא לילה אקרי, דבעתיקא תליא, דבעי לאוקיר דיקניה. בההוא יומא אקים את סוכת דוד הנופלת.

פירוש הסולם

עח) וע"ד ביום ההוא וכו': וע"כ ביום ההוא, היום הראשון לכל. נאום ה', היינו בפסוק שלאחר זה, שמסיים, נאם ה' עשה זאת, זהו אברהם, שנאמר עליו, נאם ה', מקודם לכל אדם. שכתוב בי נשבעתי נאם ה'. וכאן נרמז השם של עתיקא, שנשבע בו ז"א לאברהם (כמ"ש באדרא רבא אות נ"ט). וע"כ נקרא היום ההוא, לא יום ולא לילה (זכריה י"ד) כי בעתיקא תלוי ולא ביום ולילה שהם ז"א ומלכות. שרוצה להוקיר הדיקנא, דהיינו שמשפיע השפעת הדיקנא (כמ"ש באדרא רבא אות קס"ג) ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת.