זהר

עח) ובדוגמא דא, ברא גופא, מארבע יסודות: אש, ורוח, ועפר, ומים. כגוונא דהוא נשמתא לנשמתא, נשמה, ורוח, ונפש. מים דא דכר, ודא הוא מים מתיקי דקדושה, ואית מים המאררים, דאינון יצר הרע. אית אשא קדישא נוקבא, ואית אשא נוכראה, אש זרה. ועל דא כתיב, ואל יבא בכל עת אל הקדש. דאיהי נוקבתא מן יצר הרע. רוח קדישא איהו דכר, אית רוח מסאבא, דא יצר הרע, שנאמר כי משרש נחש יצא צפע. אית עפר קדישא, ואית עפר מסאבא.

פירוש הסולם

עח) ובדוגמא דא ברא גופא וכו': וכעין זה, ברא הקב"ה את הגוף מארבעה יסודות, שהם אש, רוח, עפר, ומים. בדומה אל הנשמה לנשמה, נשמה, רוח ונפש. הנשמה לנשמה ה"ס מים. הנשמה ה"ס אש. הרוח, ה"ס רוח. הנפש ה"ס עפר. מים, זהו בחי' זכר דהיינו בדומה לנשמה לנשמה, הבאה מחכמה, וזהו מים מתוקים דקדושה. ויש לעומתם מים המאררים שהם יצר הרע. שה"ס סמאל. יש אש קדוש, שהיא בחינת נקבה, דהיינו בדומה לנשמה הבאה מבינה, ויש לעומתה, אש זרה, שעליה כתוב ​ואל יבוא בכל עת אל הקודש, שהיא הנוקבא מצד היצר הרע. דהיינו הנחש שהוא הנוקבא של סמאל. רוח קדוש הוא זכר. דהיינו בדמיון הרוח הבא מספירת הדעת. ויש לעומתו רוח טמא, הוא היצר הרע, שעליו נאמר משרש נחש יצא צפע. דהיינו רוח הבהמה הנק' צפע, והוא תולדה של הנחש דטומאה, דהיינו מבינה דטומאה. וע"כ אומר הכתוב משורש נחש יצא צפע. ויש עפר קדוש, דהיינו בדומה לנפש הבאה משמאל הדעת. ויש לעומתה עפר טמא דהיינו הנפש הבהמי שהיא מצד היצר הרע.