זהר

עח) ודא רוחא כד אתפרש, אתפרש בתלת גוונין, מלהטין באשא ורוחא ומיא, כמה דאתמר בימינא. וכד אתפרש, כל חד וחד להיט באתריה, ויהיב תוקפא.

פירוש הסולם

עח) ודא רוחא כד וכו': רוח הזה, שהוא ז"א, שתקן הקוין בבינה, כאשר נפרד מן הבינה ובא למקומו, הוא מתחלק בשלשה גוונים, שהם ג' קוין, דהיינו שגם הוא השיג ג' גוונים כמו הבינה, בסוד תלת מחד נפקי, כנ"ל בדבור הםמוך, שהם לוהטים באש ורוח ומים, שאש הוא קו שמאל, ורוח הוא קו אמצעי, ומים הם קו ימין. כמו שנתבאר בימין (כנ"ל אות נ"ט). וכשמתחלק לג' גוונין, כל אחד ואחד לוהט במקומו, בז"א, ונותן חיזוק לג' הקוין שבבינה. (כנ"ל אות נ"ח) כלומר. שכל קו וקו שיצא בז"א, הוא משום שנתן חיזוק להקו שכנגדו בבינה, בסוד תלת מחד נפקי ע"כ חד בתלת קיימא. כמ"ש שם.