זהר

עח) במדבחא אית כבש חד, בדרגין ידיען. ודרגא תתאה, מטי ונחית לתהומא עלאה, מגו שית חד. ובשעתא דאינון גומרין מטו לד׳ זוויין, חד זיקא אתער ונחית לההוא תהומא עלאה.

פירוש הסולם

עח) במדבחא אית כבש וכו׳: במזבח יש כבש אחד, דהיינו מדרגה, שהכהנים עומדים עליה לשמש במזבח, ויש בה מדרגות ידועות, דהיינו שיש בה ז״ס חג״ת נהי״מ, והמדרגה התחתונה, שהיא מלכות שבה, מגיעה ויורדת לתהום העליון, שהיא בינה דקליפה, מתוך שית אחד, דהיינו נקב חלל אחד המגיע ממנה עד התהום, ובשעה שאלה הגחלים מגיעים לד׳ קרנות המזבח, מתעורר ניצוץ אש אחד מהם ויורד דרך השית לתהום העליון ההוא. שמניצוץ הזה, מקבלת הקליפה כח לענוש הרשעים. שית פירושו נקב חלל היורד עד התהום. מלשון שתין מחוללין ויורדים עד התהום (סוכה מט.)