זהר

עח) ועתיד קודשא בריך הוא למחאה שקרא מעלמא, כמה דאת אמר ומחה ה׳ אלקים דמעה מעל כל פנים וכו׳. דודאי האי חויא, איהו מלאך המות דקטיל לבני נשא וגרים דמעה. דאיהו אל אחר. ובמאי קטיל. בסם המות דיליה, דאיהי גיהנם ודא איהו סמא״ל.

פירוש מעלות הסולם

עח) ועתיד קב"ה למחאה וכו׳: ועתיד הקב"ה לבער ולמחות השקר מן העולם, כמו שאתה אומר ומחה ה׳ אלקים דמעה מעל כל פנים וכו', שודאי הוא שנחש זה הוא מלאך המות ההורג לבני אדם כמ״ש (ב״ב ט״ז.) הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. וכמו שנאמר בתחילת הכתוב, בלע המות לנצח. וגורם דמעה, שהוא אל אחר, דהיינו הזוהמא שבקו השמאל, שהוא הכבד, שואל ובמה הוא הורג. ומשיב בסם המות שלו, דהיינו המרה, שהיא הגיהנם, וזהו סמא״ל.
פירוש: אל אחר הוא עשו, שהוא הזוהמא הבא מקו השמאל שהוא יצחק, ונקרא כבד, כמ״ש (ברע״מ פרשת פנחס אות תי״א) ודאי הכי הוא דכבד איהו דרגא דעשו, עשו הוא אדום הוא כניש כל דמין וכו׳ ובאות שס״ד שם כתוב ומגו כבד ויותרת דילה נפקת מרה ואיהי חרבא דמלאך המות והיא נקראת גיהנם כמ״ש (אות תי״ב) איהי כעיס עליה במרה דאיהי גיהנם. וזהו סמא״ל צירוף מסם המות ואל אחר, שה״ס כבד ומרה כי הכבד הוא דינים דדכורא ובסוף הדינים דשמאל מתגלה הדינים דמנעולא שה״ס המרה הנתלית בכבד בסו״ה ואחריתה מרה כלענה, שהוא חרבו של מלאך המות, (עיי״ש בפרשת פנחס בזהר וברע״מ) וזה אמרו דודאי האי חיוויא איהו מלאך המות וכו׳ דאיהו אל אחר דהיינו הכבד שה״ס עשו והוא דינים דדכורא. ובמאי קטיל בסם המות דיליה דהיינו המרה הנתלית בכבד שה״ס דינים דמנעולא, הבאים בסוף הדינים דקו שמאל והמרה היא בסוף קו השמאל שע״י בא המות, דאיהי גיהנם, המעניש לרשעים המתדבקים לינק מג״ר דשמאל. ודא איהו סמא״ל הכולל כבד ומרה, שהם דינים דדכורא ודינים דמנעולא ונרמזים בו יחד בשם סמא״ל.