זהר

עז) פתח ואמר כי שמש ומגן יי' וגו'. כי שמש, דא קודשא בריך הוא. ומגן, דא קודשא ב"ה. שמש: דא הוא רזא דשמא קדישא ידו"ד, דהכא קיימין כל דרגין לנייחא. ומגן: דא איהו רזא דשמא קדישא דאקרי אלהים. ורזא דא דכתיב, אנכי מגן לך. ושמש ומגן דא איהו רזא דשמא שלים. חן וכבוד יתן יי', למהוי כלא רזא חדא.

פירוש הסולם

עז) פתח ואמר כי וגו': פתח ואמר, כי שמש ומגן וגו'. כי שמש, זהו הקב"ה. ומגן, זהו הקב"ה. ומפרש, שמש, הוא סוד שם הקדוש הוי"ה. שהוא ז"א, שכל המדרגות עומדות בו בנחת. ומגן, זהו סוד השם הקדוש שנקרא אלקים, שהוא המלכות. וז"ס שכתוב, אנכי מגן לך, אשר, אנכי, שהוא המלכות נקראת אנכי היא מגן לך. ושמש ומגן, זה הוא סוד של שם שלם, שיורה על ז"א ומלכות בחבור אחד. חן וכבוד יתן הוי"ה, שאלקים יהיה למגן, והויה יתן חן וכבוד, שיהיה הכל סוד אחד. כלומר, אע"פ שחן וכבוד נמשך בנחת, ומגן נמשך בעוז למי שיש לו אויבים, באים בסוד אחד, מחיבור הויה אלקים.