זהר

עז) ביומא תליתאה אפיק ארעא מגו מיא, ואכניש למיא, ועבד מההוא כנישו דאתכנשו לאתר חד, ימא. ואתני בימא למעבר לישראל בגויה ביבשתא, ולמטבע למצראי, וכך הוה, דכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו. אל תקרי לאיתנו, אלא לתנאו, למה דאתני עמיה קודשא בריך הוא, בעובדא דבראשית. תו אתני בארעא, דתפתח ית פומהא במחלקותא דקרח, ותבלע לקרח ולכל כנישתיה, וכך הוה, דכתיב ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח.

פירוש הסולם

עז) ביומא תליתאה אפיק וכו': ביום השלישי הוציא את הארץ מתוך המים, והקוה המים, ועשה ממקוה המים ההוא, שנקוו למקום אחד, את הים. והתנה עם הים להעביר את ישראל בתוכו ביבשה, ולהטביע את המצרים. וכך היה. שכתוב, וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, אל תקרא לאיתנו, אלא לתנאו, דהיינו למה שהתנה עמו הקב"ה במעשה בראשית. עוד התנה עם הארץ, שתפתח את פיה במחלוקת קרח, ותבלע את קרח וכל עדתו. וכך היה. שכתוב, ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח.