תוכן

עז) וישכם אברהם בבוקר, שהם החסדים, בבוקר: בקרו של אברהם, שהוא היסוד, כי מקומו בפומא דאמה, ולעולם בוקר הוא יסוד, ויהי ערב ויהי בוקר, שהוא יסוד ומלכות אז, ויאמר יצחק אל אברהם אביו, שהוא חסד, ויאמר אבי, הרי אתה חסד, ואין אתה מסטרא דגבורה. ויאמר הנני בני, לא אמר הנני בלבד, שהוא מורה על החסדים, וגם לא אמר בני שמורה על ההיפך, ומהיותו חסד נעשה גבורה מכל וכל, אלא אמר הנני בני, הרי כאן ב' חו"ג, לאכללא אשא במיא. ויאמר אברהם, אלהי"ם שהם הגבורות הסותמים וחותמים הראיה העליונה, עכשיו בהמתקו, יראה לו, ויוכל לראות השה לעולה בני, ואז נכללו זה בזה, וז"ש וילכו שניהם יחדיו, שניהם יחד: אשא במיא, ומיא באשא.