חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות עז

זהר

עז) תו, כד דינא אתער בעלמא, ומותא אשתכח במתא, לא ליבעי ליה לבר נש למיהך יחידאי בשוקא, דהא אוקימנא מלי, אלא בעי לאסגרא גרמיה, דלא יפוק לבר, כמה דאוקמוה בנח, דאסגר גרמיה בתיבותא, דלא ישתכח קמי מחבלא.

פירוש הסולם

עז) תו, כד דינא וכו': ועוד, כשנתעורר הדין בעולם, והמות נמצא בעיר, אין אדם צריך ללכת יחידי בשוק, וכבר בארנו הדברים, (לעיל פרשת נח דף כ"ט אות ע"ט) אלא צריך להסגיר עצמו שלא יצא לחוץ, כמו שבארנו בנח (שם) שהסגיר את עצמו בתבה, שלא ימצא לפני המשחית.
פירוש, ג' דינין הראשונים שהם בג' קוין דז"א, צריכים רק להזהר שלא ימשיך הארת השמאל מלמעלה למטה, ואם הוא נזהר בזה, כבר הוא ניצל מהם. אבל בדין הזה הד', שיש מות בעיר, שה"ס הדין של הנוקבא המתעורר בסוד, לא זכי הא רע, שה"ס הדינין שבמסך דצמצום א' שממנו המות, (כנ"ל דף כ' ד"ה ביאור). הנה כאן אינו מועיל זהירות ושמירה הנ"ל, כי דין הזה אחר שנגלה, כבר שולט גם על בחינת ממטה למעלה. ואין לו עצה אלא להסגיר את עצמו, שלא יתראה לפני המשחית. שפירושו, שלא יגע בשום מוחין רק בבחינת ו"ק שהוא אור החסדים שאין לס"א שום אחיזה בהם, ונמצא שאינו נראה לפני המשחית, כי אין לו אחיזה בו, וזה נבחן, כמו מתחבא ומסגיר את עצמו בחדרו שלא יראו אותו. וז"ש אלא בעי לאסגרא גרמיה וכו', כמה דאוקמוה בנח, כי גם נח הסתיר את עצמו בבחינת הו"ק שממטה למעלה דהיינו באור החסדים אשר שם, ואז ניצל, כי אין שום אחיזה לס"א באור החסדים.