תוכן

עז) ואינון דחבו בעגלא, על רזא דנא אמרו אלה אלהיך ישראל. הענין הוא, כי רצו להפריד השש קצוות מבינה, ולהורידם למלכות, שנקראת י"ם, בסוד הקליפות שהם בעשיה. וכאשר יתחברו אותיות אלה שהם השש קצוות עם י"ם, יהיה הכל אלהים, וזהו קום עשה לנו אלהים. והפרידום ממ"י, וחברום אל הי"ם, וזהו ענין קיצוץ בנטיעות, להפריד שש קצוות מהבינה, ולהורידם לבחינה אחרונה של מלכות, הנקראת י"ם. ולפיכך אמרו לאהרן שהוא מחסד, שהוא יקום ויעשה אלהים, כדרך שבינה לא נעשית אלהים, אלא ע"י חסד, דהתעטף בינה באור קדמאה, דהיינו חסד ונעשה אלהים, כן היו רוצים להמשיכן למטה, על ידי אהרן איש החסד, ואין העולם מתקיים שהוא השש קצוות, כי אם בהשתתפות מ"י שהיא אימא עלאה, ונקראת אלהים. וכמא דאשתתף מ"י באלה, בתחילת האצילות, כן הוא תמיד, אימא רביעא על בנין להעמידם. וזהו מ"ש, וברזא דא אתקיים עלמא, ופרח אליהו ולא חמינא ליה כו'.