חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות עז

זהר

עז) פתחא דא איהי כלילא מכל הני דקאמרן. ודא קיימא על רתיכא עילאה ואיהי רתיכא דקיימא ברזא דאת ו"ו. דיהו ו"ו כלילא דכל הני, ודא קיימא ברזא דכל שית סטרין עילאין. דא קיימא על רתיכא חדא, דאיהו תלת בימינא ושמאלא. נפקא מגו בוצינא. כד סלקא רוחא, דנשיב בי"ב ריחין דבוסמיא, דסלקין ריחא ולא סלקין. האי רוחא נהיר בנהירו, ודא איהו רוחא דאיהו שלמא, ואיקרי שלמא.

פירוש הסולם

עז) פתחא דא איהי וכו': פתח הזה כלול מכל אלו המרכבות שאמרנו, בקו ימין ובקו שמאל דו', וזה עומד על מרכבה העליונה, והיא המרכבה העומדת בסוד עות ו'. כלומר, שהיא קו האמצעי הפרטי שבו', שהוא ז"א. כי הו' הוא כלל של כל אלו, של ג' הקוין חג"ת שבו, וזו, הו', עומדת בסוד כל ששת צדדים העליונים, שהם חג"ת נה"י. וזו, הו', עומדת על מרכבה אחת, שהיא שלשה קוין, בימין ושמאל, שהם חסד וגבורה, ובחינתה עצמה שהיא תפארת הם יוצאים מן הנר, שהיא בינה. ומפרש כיצד ג' הקוין דו', שהיא ז"א הנקרא רוח, יוצאים מן הבינה. ואומר, כשהרוח, שהוא ז"א, הנושב בי"ב ריחין של בשמים שיש לו י"ב בחינות, דהיינו י"ב צירופי הויה, עולה, אל הבינה, בעת שימין ושמאל דבינה, מעלים ריח ואינם מעלים, כלומר בעת שיש מחלוקת בימין ושמאל דבינה, ולפעמים מעלים ריח, שהוא הארת חכמה ולפעמים אין מעלים, הנה אז, רוח הזה מאיר באורו, כלומר שמכריע ומתקן הימין והשמאל דבינה (כנ"ל בפלפה"ס אות ל"ה) שמיחדם זה בזה. וזה הוא רוח, שהוא שלום ונקרא שלום, משום שעושה שלום בין ימין ושמאל דבינה. ועי"ז שמתקן הקוין דבינה, זוכה גם הו' באותם ג' קוין, בסוד חלת מחד נפקי חד בתלת קיימא (כנ"ל בפלפה"ס אות נ"ב ועי' לעיל אות נ"ז) ואז נפרד מן הבינה ובא למקומו.