זהר

עז) את התנינים הגדולים, אלין אבהן. דאינון מתשקיין בקדמיתא, ומשתרשין על כלא. ואת כל נפש החיה הרומשת, ואת כל נפש החיה, דא נפש, דההיא ארץ עלאה אפיקת מההיא חיה עלאה על כלא, דכתיב תוצא הארץ נפש חיה. ודא איהי נפש דאדם קדמאה, דמשיך בגויה. הרומשת: דא היא חיה דרחשא בכל טורין, לעילא ותתא. אשר שרצו המים, דההוא נהר עלאה נגיד ונפיק מעדן, ואשקי להאי אילנא, לאשתרשא בשרשוי על כלא, ולאשתכחא ביה מזונא לכלא.

פירוש הסולם

עז) את התנינים הגדולים: אלו הם האבות, שהם חג״ת, שהם נשקים תחילה, מן הבינה, ונשרשים להשפיע לכל. ואת כל נפש החיה הרומשת. ואת כל נפש החיה, זו היא נפש דאדם הראשון, שארץ עליונה ההיא, שהיא מלכות, הוציאה מחיה עליונה ההיא העליונה על הכל. שהיא בינה, שכתוב, תוצא הארץ נפש חיה, וזו היא נפש של אדם הראשון, שמשך לתוכו. הרומשת, זו היא החיה, דהיינו בינה. השורצת ומשפעת בכל ההרים, שהם חג״ת, למעלה ולמטה, לז״א ולמלכות. ושיעור הכתוב, תוצא הארץ, שהיא מלכות, נפש של אדה״ר, מן, חיה הרומשת, שהיא בינה. אשר שרצו המים, היינו החסדים של נהר העליון ההוא, שהוא בינה, הנמשך ויוצא מעדן, שהוא חכמה, ומשקה לאילן ההוא שהוא ז״א, שישתרש בשרשיו על הכל, ושימצא בו מזון לכל.