זהר

עו) וכסף פקודי העדה, בגין דהאי, איהו כל מה דאתפשט לתתא הכי הוא טב, ואף ע"ג דלאו איהו בהאי ארמותא, כלא הוא לטב. אבל דהבא, כל מה דאתפשט לתתא, כלא הוא לביש. דא, אתפשט לטב. ודא אתפשט לביש. ובגין כך, דא אצטריך לארמא ארמותא, ולאסתלקא לעילא. ודא, אצטריך לאתפשטא לתתא, ולכל סטרין, בגין דכלהו קאים לטב.

פירוש הסולם

עו) וכסף פקודי העדה: ולא כתוב כסף התנופה, משום שזה, דהיינו הכסף שה"ס אור החסדים מקו ימין, כל מה שמתפשט למטה כך הוא טוב, ואע"פ שאינו בתנופה ממטה למעלה, הכל הוא לטוב. (כנ"ל בראשית א' דף ס' ד"ה מחלוקת ע"ש) אבל זהב, שהוא הארת חכמה מקו שמאל, כל מה שנתפשט למטה הכל הוא לרע. כנ"ל בדבור הסמוך. זה כסף, מתפשט לטוב. וזה, זהב, מתפשט לרע. ומשום זה צריכים להניף תנופה את הזהב, ולהעלות למעלה וזה, הכסף, צריך להתפשט למטה ולכל הצדדים. משום שהכל הוא לטוב.