תוכן

עו) ובזה תבין טעם א', למה קוצא דשערי דאריך, לא הוציא רק הארת תפילין דז"א והקשר שלהם בלבד. והקוצא דשערי דז"א, הוציא הארות רבות, והם: תפילין דיעקב, והקשר שלהם, והתפילין דרחל. וגם למה, כיון שהוציא תפילין דיעקב וקשר שלהם באור החוזר, למה לא הוציא קשר לתפילין דרחל ג"כ. אך יובן עם הנ"ל, והוא, כי קוצא דשערי דאריך, הכה בראש ז"א, אשר שם האורות סתומים בשתי מחיצות, נה"י דאימא ונה"י דאבא כנודע, ועל כן לא היה כח בקוצא דשערי של אריך להוציא, רק תפילין דז"א וקשר שלהם בלבד. אבל קוצא דשערי דז"א, הוא מכה במקום שהחסדים מגולים תוד ז"א, שהם שני החסדים הנ"ל, וגם כי שם נגלה יסוד דאבא כנודע, ואורו גדול, וגם הוא מאיר בשני הקוים ימין ושמאל, הוא, וגם אותם הב' חסדים הנזכר, בנה"י דאבא ונה"י דאימא אשר בתוכם חו"ב דאבא ודאימא, ונמצא כי יש כאן אורות רבים מאד מאד, וע"כ היה בו כח לעשות כל הבחינות הנ"ל, שהם: תפילין דיעקב, והקשר שלהם, ותפילין דרחל. ואף על פי שבערך הז"א עצמו, אינם שם בבחי' מוחין, עכ"ז בערך יעקב ורחל, הם נעשין להם מוחין ממש גמורים כנודע. ובפרט לסיבת היותם שם בגילוי גדול, ובאורות רבים כנ"ל, אבל עכ"ז, די להם שהיה להם כח לעשות כל הבחי' הנזכרות, שהם: תפילין דיעקב ליעקב, ולאה אשתו, ותפילין לרחל. אבל קשר ג"כ לרחל, לא יכול לעשות, לפי שכבר האירו דרך הליכה, מכח ההכאה שהכו באחורי ז"א, ובלטו עד מצח דיעקב, שהוא מרחק גדול, ואחר כך בסוד אור חוזר, חזרו האורות דרך חזרה פעם שנית אל מקום שיצאו מבתחלה במקום רחל, והוציאו את התפילין במצח שלה, ואיך עתה יחזרו פעם שלישית לאחור אל העורף שלה, להוציא קשר אליה. וזה נראה מחוש הטבע, שכשאדם זורק אבן בכח גדול אל מקום א', הולכת שם, ואחר כך חוזרת לאחור מכח הגדול שהיא בעת שנזרקה. אבל שתחזור פעם שלישית, לחזור לילך כבתחילה אי אפשר. ועוד, כי הרי כח גדול היה לו לעשות כל הבחי' הנזכרות, ומכ"ש שיכול לעשות יותר, מה שלא עשה כן קוצא דשערי דאריך, וע"כ לא יש קשר בתפילה של יד, כדמיון קשר של תפילה של ראש.