תוכן

עו) והנה כל זה עדיין הם גבורות ראשונות לצורך עצמותה לגדלה, ואחר כך בזווג הא', נותן לה גבורה עצמה יותר ממותקות, ונקרא שם ב"ן ההוא הנזכר, דשדי בגווה תוך זה החותם הראשון, לזה נשאר בה תמיד בסוד נפש פנימיות שלה. הראשונים היו האורות הנפש, וזו נפש עצמה, ונשארין בה תמיד לצרכה. ואחר כך כשמזדווג שנית חוזרת לקחת מ"ן ומוחין חדשים, היא והוא, ומזדווגים ע"י ההוא רוחא עילאה קדמאה, באופן כי החותם הוא הכלי לבושי אימא, והמיין נוקבין גבורות ראשונות, הוא להגדיל עצמותה, והגבורות שניות דבינה, ראשונה הם נפש פנימיות גמור, שהוא רוחא דשדי בגווה. והגבורות החדשות, כולם הם מנצפ"ך ממש, והם מ"ן, אלא שאלו חדשים, ואלו ישנים שרשים לחדשים.