חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות עו

זהר

עו) בגין דהא כד סליק צפרא, אברהם אתער בעלמא, ואחיד ליה בדינא לקשרא ליה בהדיה, ובשירותא דתלת שעי קמייתא, נטיל דינא מאתריה, לאתערא ביה ביעקב, עד דאתער צלותא דמנחה, דאהדר דינא לאתריה, ואתער דינא דלתתא, לאתקשרא בדינא דלעילא, דהא כדין אתקשר דינא בדינא, ובעי לאזדהרא.

פירוש הסולם

עו) בגין דהא כד וגו': משום, כשהבוקר עולה, נתעורר אברהם בעולם, ונאחז בדין לקשר אותו עמו. ובתחילת שלש שעות הראשונות נוסע הדין ממקומו להתעורר ביעקב, עד שמגיע תפלת המנחה, שחוזר הדין למקומו, ונתעורר הדין של מטה להתקשר בדין של מעלה, כי אז נתקשר דין בדין וצריכים להזהר.
ביאור הדברים יומא הוא ז"א הנקרא יום. תלת זמנין אית ביומא, היינו ג' קוין שיש בז"א, דדינא שריא בעלמא, שיש בכל אחד ואחד מהם בחינת דין מיוחד.
ואלו ג' בחינות דין שבג' קוין דז"א, נמשכות מסוד ג' זריעות, חולם שורק וחירק, (כמ"ש לעיל בראשית א' דף ט"ו ד"ה ההוא נקודה עש"ה). שהן שורשיהם דג' קוין דז"א. דין א) הוא, שבעת עלית המלכות לבינה נופלות ממנה אתוון אליה דאלקים ונשארה במ"י דאלקים דהיינו ו"ק בחוסר ג"ר. והיא בחינת הדין שבנקודת החולם, ושבקו ימין דז"א, הנקרא אברהם. דין ב) הוא, שבעת גדלות שהמלכות יוצאת מבינה וג' אתוון אל"ה חוזרות לבינה, שאז חוזרת לראש א"א, ומשגת ג"ר, מבחינת חכמה בלי חסדים, שאז אפילו החכמה אינה מאירה, והיא נסתמה, וזהו בחינת הדין שבנקודת השורק, ושבקו שמאל דז"א, הנקרא יצחק. ונקרא דין של מעלה. דין ג) הוא, עלית זו"ן שמה בסוד המסך דחירק, ומכריע בין ב' הקוין, שמסך זה ה"ס ו"ק, ששורשו בא ממנעולא, ואח"כ נתתקן בסוד מפתחא, (כמ"ש לעיל לך דף י"ג ד"ה ולפיכך עש"ה) ונעשה כמסך שבנקודת החולם. והיא בחינת הדין שבנקודת החירק, ושבקו אמצעי דז"א הנקרא יעקב, ונקרא דין של מטה.
וזה אמרו, בגין דהא כד סליק צפרא, אברהם אתער בעלמא, כי כעלות הבוקר שולט קו ימין דז"א הנקרא אברהם, ואחיד ליה לדינא, ונאחז בדין של נקודת החולם, שהוא מסך דו"ק חסר ראש מסבת התכללות המלכות בבינה, כנ"ל, לקשריה ליה בהדיה, כי בסבת גילוי הדין הזה דנקודת החולם, יוצאים כל המוחין דזו"ן, (כנ"ל בראשית א'  דף ז' ד"ה כבר) ובשירותא דתלת שעי קמייתא, שאז זמן הזווג, ויעקב שה"ס קו אמצעי עולה ומכריע בין ב' הקוין אברהם ויצחק, בסוד מסך דחירק שבו, נטיל דינא מאתריה לאתערא ביה ביעקב, כי אחר שנכלל ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה, יורד הדין מנקודת החולם שה"ס אברהם, כי חזר והשיג הג"ר ע"י התכללותו בשמאל, והדין שהיה בו יורד ובא ביעקב, דהיינו בקו אמצעי בסוד המסך דחירק שבו, שהוא בחינת ו"ק. עד דאתער צלותא דמנחה שה"ס שליטתו של יצחק דהיינו קו שמאל, דאהדר דינא לאתריה כלומר, שבזווג של בוקר נתבטל הדין של יצחק, שה"ס הסתימא שבנקודת השורק, בסבת הכרעתו של יעקב בכח המסך דחירק, ועתה שחזרה שליטתו של יצחק, ואינו נכלל באברהם, חזר ג"כ הדין שבנקודת השורק למקומו, וז"ש, דאהדר דינא לאתריה, שחזרו ונסתמו בו האורות מחמת חוסר החסדים. ואתער דינא דלתתא לאתקשרא בדינא דלעילא, כי דין של מטה, שה"ס בחינת ו"ק חסר ראש שבמסך דחירק, בקו האמצעי, נתבטל עתה מפאת שנתקשר בדין של מעלה, שבנקודת השורק, וחזר הג"ר גם לקו אמצעי מכח שליטת השמאל, וע"כ נתבטלה הכרעתו, והדין שולט בעולם מסתימת האורות. ובעי לאזדהרא, וע"כ צריכים להזהר אז.