זהר

עו) תא חזי ישראל דאיהו באמצעיתא, כלא נטיל הוא בקדמיתא, ממקורא דכלא, ולבתר דימטי ליה, מניה, נגיד ואמשיך להאי אתר, משמע דכתיב, והיה יי' לי בקדמיתא, ולבתר כלא לאלהים. כמה דאלהים, יהא נטיר ועביד לי, כל אלין טבאן, אוף אנא, אהא משיך ליה מאתר דילי, כל אינון ברכאן, ויתחבר קשרא דכלא ביה. אימתי, ושבתי בשלום אל בית אבי, כד אהא יתיב בדרגא דילי, ואהא יתיב בדרגא דשלום, לתקנא בית אבי, ושבתי בשלום דייקא, כדין והיה יי' לי לאלהים.

פירוש הסולם

עו) תא חזי ישראל וכו': בוא וראה. ישראל שהוא באמצע הכל, דהיינו קו האמצעי, הוא מקבל השפע תחילה ממקור הכל, שהוא בינה, ולאחר שהשפע יגיע אליו ממנו, הוא מעביר וממשיך אותו אל מקום הזה, שהוא הנוקבא. זה משמע, משכתוב מתחילה, והיה ה' לי, דהיינו שהוא יקבל תחילה, ואחר כך כתוב לאלקים, שהוא הנוקבא. דהיינו שישפיע אח"כ אל הנוקבא. כמו שאלקים ישמרני ויעשה לי כל הטובות האלו, כן אני אמשיך לו ממקומי, דהיינו מז"א, כל אלו הברכות, ויתחבר בו קשר הכל, דהיינו היסוד. מתי יהיה זה, ושבתי בשלום בית אבי שפירושו, כשאהיה שלם במדרגה שלי, שהוא ת"ת, ואהיה שלם במדרגת שלום, שהוא יסוד, לתקן בית אבי, שהוא הנוקבא המכונה בית, ושבתי בשלום, הוא בדיוק, להיותו רומז על היסוד, אז והיה ה' לי לאלקים.