תוכן

עו) הנה החכמה הזאת, היתה נגלית באתגלייא, עד פטירת הרשב"י ע"ה. ומאז ואילך נסתם חזון, כנ"ל מאותו המאמר דפרשת ויחי דף רי"ז ע"א, כאשר ראה בחזיון חלומו ר' יהודה לרשב"י, דהוה סליק על ד' גדפין מתתקנן, וס"ת עמיה, ולא שבק כל ספרי רזין עילאין ואגדתא, דלא סליק לון בהדיה וכו'. ואמר, ודאי מדשכיב רשב"י, חכמתה אסתלקת מארעא וכו', ולא אשתאר בעלמא, בר כמה דכתיב, קח צנצנת אחת וגו' למשמרת: לאצנעותא וכו'.