זהר

עו) ומאי ברכתא. משחא טבא דנחית על ראשיה. הה"ד, מה טוב ומה נעים. ודאי. כשמן הטוב, שמן שרייא ביה ברכתא, דאתרא גרים. ועל דא, וה' ברך את אדוני מאד, ויגדל כמא דכתיב, ואגדלה. שמך, כמא דכתיב, שמן תורק שמך.

פירוש הסולם

עו) ומאי ברכתא משחא וכו': ומהי הברכה שברכו. היינו שמן הטוב שירד על ראשו. ז"ש, מה טוב ומה נעים. ודאי כשמן הטוב. כי שמן ה"ס חסדים הנמשכים מחכמה שבימין (עי' בפלפה"ס) וע"כ בשמן שורה הברכה, כי המקום גורם, מפני שנמשכת מחכמה. וע"כ, וה' ברך את אדוני מאד ויגדל. כי מחכמה נמשכת הגדלות, כמ"ש, ואגדלה שמך כמ"ש שמן תורק שמך.