פירוש הסולם
עו)
זקפאן לעילא עד וכו': הם קמים למעלה עד שמגיעים לכהן אחד, אשר הגלה מיום שנברא העולם. כשהם מגיעים שמה, יוצא הכהן הגדול ההוא ומברך את הכפתור ההוא. כיון שמתברך משם, יוצא מן עתיקא, זקן הזקנים, סבת כל הסיבות, שהוא א"א, שבו מלובש א"ס ב"ה, יוצא טל הבדולח, דהיינו שנמשך שפע מחכמה סתימאה דא"א הנקראת טלא דבדולחא
(עי' אדרא רבא אות י"ז) ונמשך אל ראש אותו הכהן, והוא ממלא את הכפתור הזה. כיון שנתמלא, נתמלא בששה קצוות, לששת ימי השבת.
פירוש. בעולם הנקודים, שמטרם עולם התקון, היה הקב"ה בונה עולמות ומחריבם, שז"ס שבירת הכלים
(המבואר בתלמוד עשר ספירות שיעור ז') ועיקר הגורם לשבירת הכלים, היה אור החכמה שהשפיעו או"א הפנימים שה"ס ג"ר דאו"א דנקודים, שהיה נמשך ממעלה למטה, ולפיכך בעולם התקון וגנזו או"א הפנימים בראש עתיק, שה"ס חכמה שבימין (כמ"ש לעיל בפלפה"ס) והחכמה אינה מתגלה אלא בשמאל דישסו"ת, המתוקן ע"י הקו האמצעי, שאין בה אלא ו"ק דחכמה. כמ"ש שם. ואם או"א הפנימים היו מאירים החכמה, לא היתה אפשרות למעט החכמה לבחינת ו"ק.
ועכ"ז אי אפשר שהחכמה תתגלה בבחינת ו"ק בלי ג"ר, אלא מתחילה מתגלים בהכרח גם הג"ר דחכמה, ולאח"כ פועל הגניזה דאו"א להסתיר אותם, ומשאירים רק הו"ק דחכמה. ונמצא שאע"פ שאו"א הפנימים נגנזו ואינם מאירים בעולם התקון, עכ"ז, צריכים להתגלות בתחילת כל זווג, להשפעת החכמה. ואח"כ חוזרים ונגנזים. וז"ש,
זקפאן לעילא, דהיינו שמפרש איך מקבלים חכמה, ואומר, שקמים מנפילתם מלמעלה.
עד דאמטו לחד כהנא, שה"ס או"א הפנימיים, שה"ס חכמה דימין, הנקראים כהן גדול.
דגלי מיומא דאתברי עלמא, שהם גלו ממקומם ונגנזו ברישא דעתיק, מיום שנתתקן העולם אחר שבירת הכלים.
כד מטו תמן, כשימין ושמאל דישסו"ת, הנקראים כפתור, מגיעים שמה, לאו"א עלאין, כדי לקבל חכמה,
נפיק ההוא כהנא רבא, יוצאים ומתגלים לשעתם או"א הפנימיים,
וקא מברך לההוא כפתור ומשפיעים החכמה לישסו"ת, שנקראים כפתור. ומפרש איך הם משפיעים החכמה לישסו"ת. ואומר,
כיון דקא מתברכא מתמן, כלומר בעת שהכפתור מתברך מאו"א הפנימים, שה"ס כהן גדול.
מגו עתיקא סבא דסבין שהוא א"א,
סיבתא דכל סיבתין שהוא ראש עתיק,
נפיק טלא דבדולחא, ונגיד לההוא ראש דכהנא כי או"א דאצילות עולים לראש א"א המתחבר עם רישא דעתיק לאחד. ששם נגנזו או"א הפנימים, ואז מתעוררים לשעתם או"א הפנימים מרישא דעתיק, ונעשים אחד עם או"א דאצילות ומלבישים לחכמה סתימאה דא"א הנקרא טלא דבדולחא, והם מקבלים שפע החכמה מטלא דבדולחא הזה. וז"ש,
נפיק טלא דבדולחא מחכמה סתימאה דא"א,
ונגיד להאי ראש דכהנא, שנמשך לג"ר דאו"א אלו, הנקראים ראש.
ואיהו אמלי להאי כפתור, הכהן, שהוא או"א הפנימים, ממלא שפע החכמה לכפתור הזה, שהוא ישסו"ת, דהיינו שממלא אותם בע"ס שלמות דחכמה, שגם הג"ר דחכמה בכללם, כי אי אפשר בדרך אחרת, כנ"ל. אלא,
כיון דאתמלייא, אחר שנתמלא,
אתמלייא בשית סטרין, לא נשאר בכפתור אלא ו' קצוות דחכמה, משום שהג"ר יצאו ונעלמו תיכף, מחמת תקון הגניזו דאו"א הפנימיים. והכפתור, שהוא ישסו"ת, משפיע
לשית יומין דשבתא, שהוא ז"א, הנקרא בשם חג"ת נה"י, שה"ס ששת ימי השבת.
