זהר

עו) הוא הבאר, היא הבאר קרינן, מ"ש בקדמיתא בארה, והשתא באר. אלא בקדמיתא נוקבא בלחודהא, והשתא דקאמר הוא, כללא דדכר ונוקבא, אקרי באר. ובאתר דאשתכח דכר, אפילו מאה נוקבא, דכר קרינן לכלא.

פירוש הסולם

עו) ​הוא הבאר היא וכו': הוא הבאר כתוב, היא הבאר אנו קוראים. וכן מהו השינוי שכתוב בתחלה בארה, ועתה באר. ומשיב, אלא בתחילה היתה הנוקבא, שהיא המלכות, בלבדה, וע"כ נאמר בארה, לשון נקבה, ועתה שאומר הוא שיורה כלל דכר ונוקבא (כבאות ע"ד) היא נקראת באר. לשון זכר. ואע"פ שכולל גם הנוקבא, כתוב בלשון זכר, כי במקום שנמצא זכר, אפילו יש עמו מאה נקבות, קוראים לכולם בלשון זכר.