זהר

עו) פתח ואמר, ויברא אלהים את התנינים הגדולים וגו'. ויברא אלהים, כל אתר דדינא אלהים אקרי. וההוא אתר עלאה אתר דנפקו מניה, הכי קרי ליה הכא. ואע״ג דרחמי הוא, מניה נפקו דינין, וביה תליין.

פירוש הסולם

עו) פתח ואמר ויברא וגו׳: פתח ואמר, ויברא אלקים את התנינים הגדולים וגו'. ויברא אלקים, כל מקום הדין, נקרא אלקים. ומקום העליון ההוא, שהוא בינה, שהוא מקום שהדינים יוצאים ממנו כך קורא אותה כאן אלקים ואע״פ שהבינה היא רחמים, ממנה יוצאים דינים ובה הם תלוים. ע״כ נקראת אלקים.