זהר

עו) ואי תב בתיובתא, בזמנא דאיהו בחיליה, ההוא רשימא אזעירת דיוקנא, ושערין לא תליין ביה כלל. ואי תב בתיובתא בסוף יומין, כד מרעין רדפין אבתריה, כדין ההוא רשימא קמיט, ושערן תליין ביה, וההוא מרעא לא אעדיאו מיניה, מגו דתלייא בקדליה דנחש.

פירוש מעלות הסולם

עו) ואי תב בתיובתא וכו׳: ואם חזר בתשובה בזמן שהוא בכחו, דהיינו בנעוריו, אותו הרושם ממעט צורתו, ושערות אינן תלויות בו כלל. ואם חזר בתשובה בסוף ימיו, כשהמחלות כבר רודפות אחריו, אז אותו הרושם מתקמט, ושערות תלויות בו, והמחלה ההיא של עצירת השתן אינה סרה ממנו, משום שהעון תלוי על ערפו של הנחש.