תוכן

עה) או יהיה פי' ב', והוא אצלי יותר אמיתי, והוא, כי נה"י דז"א נקראים הרים, בערך של הנוקבא, שהם הגבעות. והענין, כי הלא הנוקבא מאחורי ז"א, וכל אחוריים הם דינים קשים, לכן הנוקבא כולה דינים קשים. והנה אחורים של ז"א, הם כולם בחי' אלקים בריבועם, שהוא אחורים של אלהים. לפי שכל הגבורה שבז"א, הולכים אל אחוריים, כדי שמשם תצא הנוקבא. והנה אחורים של אלהים, גימ' ר', ועם ה' אותיות, הרי ה"ר. נמצא, כי אחוריים דז"א נקרא הר. והנה בעת נסירת הנוקבא, יוצאין כל הדינין שבז"א לצד אחוריים, וננסרין כולם, ולוקחם כולם הנוקבא. וז"ס כי ההרים ימושו, פי': כי אחוריים של ז"א, שהם דינים גמורים, ימושו. פירוש: שהם מסתלקים לגמרי ממקומם, וניתנין אל הנוקבא, ואז נשאר חסד במקומו, כמ"ש באדרא, ויתבי באתראה חסד ורחמים. אך הגבעות שהיא הנוקבא, נשארים עמה, ואינם ננסרים כמו הדינין דז"א, כי אדרבא היא לוקחת גם את שלו, אמנם אין בהם רק התמוטטות, פי': שהם מתמוטטין ויורדים עד התהום, שיורדין תחת היסוד דז"א, בסוד נקודה כנ"ל, כי כל מה שהיא ננסרת, היא יורדת מספירה לספירה עד סוף המדרגות, כמ"ש בתפלות ר"ה.