תוכן

עה) והרי נתבאר טעם אל הסדר שלהם, ולפי שהדעת לא נתרחק ממקומו, לפי שמקומו הוא יסוד דאימא, והנה יסוד דאימא התפשטותו הוא עד החזה, ונמצא שאין הדעת יוצא ממקומו, אמנם הוא מתפשט בלבד, ואינו יוצא ממקומו. לכן אינו נחלק לשנים, ואל שדי דימין ושמאל, כלולים ביחד, ונעשים אל אחד. אבל החו"ב יצאו יציאה גמורה מן הקוים שלהם, ונכנסו דרך קו יסוד דאימא, ולכן הם מתגלים לגמרי, ונעשים שני שמות אל יהוה, ושני שמות אל אדני מימין ושמאל, ולכן הם ה' אל בלבד, וזהו ענין הא"ל, ה' א"ל.