זהר

עה) זהר"א רביעאה אהי"ה. האי איהו זהרא סתים, דלא אתחזי כלל. דהא מהאי זהרא סתימא נפקו שאר זהירין, ואתסשטן ואתכלילן חד בחבריה. האי זהרא לא אתגלי כלל, אבל קאים בסוכלתנו דלבא. דלבא ידע ואסתכל ביה, אע"ג דלא אתחזי כלל.

פירוש הסולם

עה) זהרא רביעאה וכו': הזהר הרביעי, הוא אהיה. דהיינו בינה. הוא זהר סתום שאינו נראה כלל. כי מהזהר הסתום הזה, יוצאים שאר האורות חכמה וחסדים, ומתפשטים ונכללים אחד בחבירו, אבל הזהר הזה עצמו, אינו נגלה כלל, אלא עומד בתבונת הלב. כלומר שנה"י דתבונה מתלבשים בז"א, בסוד ל"ב נתיבות החכמה. שהלב, נתיבות החכמה שבז"א, יודע ומסתכל בו, אע"פ שאינו נראה כלל. דהיינו שמקבל ממנו ומשפיע למלכות.