זהר

עה) תחות טיבוריה קיימא רשימא חד, ציורא דרישא דב״נ, אוכם וחוור. ב׳ שערין תליין ביה. ההוא בר נש אתכשל באתת גבר, מיומין רחיקין, ולא תב מההוא חובא. מרעין רדפין אבתריה, ועל דא אינון מרעין חד, דצעיק לאושדא שתן, ולא יכיל. דעד כאן ההוא חובא תליא, בקדליה דנחש עקימא, ושליט עליה בדא. ודא לסוף יומין דסיבו.

פירוש מעלות הסולם

עה) תחות טבוריה קיימא וכו׳: גם תחת טבורו נמצא רושם אחד בציור ראש של אדם, ב׳ שערות לבנה ושחורה תלויות בו, ברושם. אדם זה נכשל באשת איש מימים רחוקים, ולא שב מאותו עון. מחלות רודפות אחריו. וע״כ אחת מן המחלות היא שצריך להטיל מי רגלים ואינו יכול. כי עד עתה אותו עון תלוי על ערפו של נחש עקלתון, ובזה שולט עליו. וזהו לסוף הימים בימי זקנה.