זהר

עה) דתלת צלותין אינון בשבת, ורביעאה צלותא דמוסף. צלותא דערבית, אתה קדשת, ודא שכינתא תתאה, דאיהי מסטרא דשמאלא, דתמן ליואי, דאתמר בהון וקדשת את הלוים. צלותא דשחרית, ישמח משה במתנת חלקו. ודא נשמת כל חי, דאיהי אימא עלאה. עלה אתמה אם תשכבון בין שפתים. אל תקרי אִם אלא אֵם.

פירוש מעלות הסולם

עה) דתלת צלותין אינון וכו': כי שלש תפלות הן בשבת ערבית, שחרית ומנחה, ותפלה רביעית של מוסף. תפלת ערבית היא אתה קדשת את יום השביעי לשמך, וזה השכינה התחתונה, היינו מלכות, הנקראת שם שהיא מצד השמאל, היינו שבה מתגלה החכמה דל״ב נתיבות, הנקראת חכמה דשמאל. ששם הלוים, שנאמר בהם וקדשת את הלוים, וקודש הוא חכמה, (עי׳ לעיל בהקדמה אות נ״ז) תפלת שחרית היא ​ישמח משה במתנת חלקו, וזה נשמת כל חי, שהיא אם העליונה, היינו בינה, המאירה בחכמה דימין, כי אין החכמה מאירה אלא בבינה. עליה נאמר אם תשכבון בין שפתים, אל תקרי אם האלף בחיריק, אלא אם, אלף בצירי.