זהר

עד) ועל דא, שמעון תוקפא דדינא קשיא הוה ביה, וכד מזדווגן כחדא, לא יכיל עלמא למסבל, ובגין כך, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו. ועל דא, שדר יעקב לעשו מלה דא, דכתיב, ויהי לי שור וחמור. ואי לאו דמאיך יעקב גרמיה, דחילו סגיא נפל ביה בעשו.

פירוש הסולם

עד) ועל דא שמעון וכו': תוקף דין הקשה היה בו, שהיה מבחי' שור (כמ"ש לעיל בראשית א' דף ס"ב ד"ה ואי תימא) וכשמתחברים יחד, לא יכול העולם לסבול. ומשום זה, ​לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. ועל כן שלח יעקב לעשו דבר זה, שכתוב, ​ויהי לי שור וחמור, דהיינו שכבש אותם אל הקדושה, ואם לא היה יעקב משפיל את עצמו, פחד גדול היה נופל על עשו. מחמת שהיה בכחו לכבוש ב' דינין הללו.