תוכן

עד) והנה ג"כ נאמר טעם, למה נקרא נה"י דאמא הרים, בלשון זכר. ונה"י דז"א בלשון נקבה, גבעות, אע"פ שנראה להיפך. הענין הוא, כי הלא בינה איתקריאת עלמא דדכורא, משום דמסתיימת בדכורא, לפי שנה"י שלה נכנסין, ונעשין מוחין אל הזכר, לכן נקראים הרים זכרים. אך נה"י דז"א, נעשה מהם מאחוריהם סוד הנוקבא, לכן נקראים גבעות, לשון נקבה. והנה ההרי"ם גימט' ר"ס, והם סוד י"פ הוי"ה, שהם סוד ה"ח וה"ג, שהם י' הויות, שהם גימט' ר"ס, ונכנסין מנה"י דאמא אל ז"א כנודע. אמנם בשעת הנסירה, מסתלקין אלו ההרים, שהם אלו החו"ג, וניתנין אל הנוקבא, ונקרא כי ההרים ימושו, שהם מסתלקין, כי עיקר הנסירה נעשה ע"י חו"ג, בסוד ויסגור בשר תחתינה. אך והגבעות עם ז' אותיות, גי' צבאו"ת, שהם נ"ה דז"א כנודע.