פירוש הסולם
עד)
קדוש קדוש קדוש, דא איהו יקוו המים ג"פ קדוש שבהכתוב, ה"ס ג' המוחין שבבינה שהסו"ה יקוו המים. דהיינו
(כנ"ל דף ע"ב אות ס"ז) שאומר שם,
המים דנפקי מלעיל מאת ה' עלאה. . והביאור ע"ש בהסולם.
ה' צבאות דא איהו אל מקום אחד ברזא דשמא דא, הכתוב ה' צבאות, הסו"ה אל מקום אחד. שה"ס היסוד דז"א הנקרא חי עלמין, שאליו נמשכים המוחין מן הבינה בסוד אל מקום אחד, (כנ"ל
דף ע"ג אות ס"ח) מלא כל הארץ כבודו דא ותראה היבשה, הכתוב מלא כל הארץ כבורו הסו"ה ותראה היבשה. דהיינו (
כמ"ש לעיל אות ס"ח) שה"ס ה"ת הנקראת עלמא דאתגליא בעת שנכללת ביחודא דעלמא עלאה, (עש"ה ובהסולם שם)
רזא גליפא שמא דיחודא כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. הכתוב ותראה היבשה, ה"ס שם החקוק דיחוד כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. כי היבש"ה שהיא העלמא דאתגליא נכללת ביחודא דעלמא עלאה, שהוא סוד ה' אלקינו ה', (כנ"ל באות ס"ח) ונחקק השם של עלמא דאתגליא בבחינות אותיות שניות לשם הזה ה' אלקינו ה', שהן האותיות
כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, ששניות להוי"ה הן כוז"ו, ושניות אל אלהינו הן במוכס"ז. פירוש, הנוקבא דז"א הנקראת עלמא דאתגליא המרומזת בהכתוב מלא כל הארץ כבודו, היינו רק בעת שהיא נקראת בשם
כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, דהיינו רק בו בעת, שהיא נכללת ביחוד עולם העליון, ה' אלקינו ה'. ולאפוקי בעת שהנוק' יורדת משם למקומה עצמה, בסוד
יחודא תתאה, שאז אינה בסו"ה מלא כל הארץ כבודו, כי אז אינה מאירה רק מסוד בי"ע שבה, שמחזה שלה ולמטה. כמ"ש להלן בסמוך.
