זהר

עד) ברזא דבוצינא דקיימא ולא קיימא, נפקא חד פשיטו דההוא בוצינא, דנפקא, ומשיך לאתעטרא לתתא ההוא משחתא. בגין דהכא לתתא, קיימא משחתא לאתעטרא ולאתקיימא.

פירוש הסולם

עד) ברזא דבוצינא דקיימא וכו': בסוד הניצוץ, הנמצא ואינו נמצא, שה"ס מסך דמנעולא, יוצאת התפשטות אחת של אותו הניצוץ, דהיינו התפשטות דקו ימין, של כניסת הי' באויר, שבזה נמתקה המנעולא וקבלה צורת מפתחא, שהיא רחמים. שאח"כ היא יוצאת מאויר, ומושך המדה ההיא של החכמה דקו שמאל, להתעטר למטה במלכות, משום שכאן למטה, במלכות, עומדת מדת החכמה להתעטר ולהתקיים. כי מקום גילוי החכמה היא במלכות. ואם לא היתה נמתקת המנעולא במפתחא. לא היתה מציאות ליציאת הקו שמאל. כי המנעולא אינה יוצאת מאויר לעולם. (וענין מנעולא ומפתחא עי' בהקדמת ספר הזהר דף מ"ז ד"ה גו. ובדף מ"ה ד"ה ההיא).