זהר

עד) ד"א ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. האי קרא אוקמוה חבריא, תחות כפתור עילאה, כפתור די ממנא בכ"ב אתוון. בעיזקא דלעילא, לקטין תרין סטרין, חד עיזקא. וההוא עיזקא איהו בריבועא לארבע סטרי עלמא.

פירוש הסולם

עד) ד"א ויאמר משה וגו': פירוש אחר. ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. מקרא זה כבר העמידוהו החברים. תחת כפתור העליון, שהוא בינה, שהוא כפתור הממונה על כ"ב אותיות, כי בינה היא ממונה על ז"א שנקרא כ"ב אותיות. בטבעת של מעלה, דהיינו במוחין דבינה, הנקראים טבעת שלמעלה, לוקטים ב' צדדים, דהיינו ב' קוין, ימין ושמאל, טבעת אחת, שהוא ז"א שעלה להם למ"ן. וטבעת ההיא, היא במרובע, לד' צדדי העולם, דרום צפון, הם חו"ג, ומזרח ומערב, הם תו"מ.
פירוש הבינה דהיינו ישסו"ת, נקראת כפתור עילאה. כפתור פירושו משקוף הנשען על ב' מזוזות. מלשון בכפתוריה ילינו (צפניה ב') וכן הך הכפתור וירעשו הספים (עמוס ט'). ולפי שהבינה נשענת על ב' קוין ימין ושמאל לגלות החכמה הנקראת ראיה מלשון משקוף, ע"כ היא נקראת כפתור. ונודע שבעת יציאת ב' הקוין ימין ושמאל בבינה, אינם יכולים להאיר עד שז"א עולה למ"ן, והוא מיחד ב' הקוין דבינה זה בזה ואז יכולים להאיר (כמ"ש בפלפה"ס אות כ"ד) שמטעם זה מכונה חכמה זו הנגלית ע"י הקוין בשם חכמה דל"ב נתיבות, שפירושו, עשר ספירות דבינה, וז"א המכונה כ"ב אותיות (כמ"ש באדרא זוטא אות ע"ג) שעשר וכ"ב הם ל"ב. והוא מטעם, כי אין הארת החכמה נגלית זולת ע"י בינה וז"א, שעולים ל"ב. ולפיכך נבחן כאן בבינה ג' בחינות. א) עצם הבינה, שהיא נקראת כפתור, שפירושו משקוף. ב) ב' הקוין שהכפתור נשען עליהם. ג) הוא ז"א, שה"ס כ"ב אותיות העולה אליהם למ"ן ומיחד אותם.
וז"ש, תחות כפתור עלאה שהוא בינה, כפתור די ממנא בכ"ב אתוון, שהבינה ממונה על ז"א, שה"ס כ"ב אותיות, שעלה אליה למ"ן. ומפרש יותר בפרטות, בעזקא דלעילא, דהיינו המוחין דבינה המכונים הטבעת העליונה מטרם שנפתחו להשפיע הארת החכמה. לקטין תרין סטרין חד עזקא, כי ב' הקוין שבמוחין דבינה הנקראת עזקא עלאה, לוקטים, דהיינו שהעלו למ"ן, טבעת אחת, שהוא ז"א. וההוא עזקא איהו ברבועא לד' סטרי עלמא, דהיינו שיש בו ד' בחינות חו"ג תו"מ.