פירוש הסולם
עד)
קרא דשרינן ביה וכו': נשוב אל המקרא שהתחלנו בו. והיה באכלכם מלחם הארץ. שואל, וכי לחם הארץ שעורה הוא ולא יותר. כי מקרא זה, אע"פ שנאמר בחלה, הוא רומז על עומר התנופה (
כנ"ל אות ע"א) ועומר התנופה נקרב שעורים. ומשיב אינו כן. כי יש ה' מיני דגן, ואנו מקריבים שעורה, משום ששעורה הוא הראשונה לשאר מיני לחם שבעולם,
שעורה, הוא אותיות שעור
ה' שהוא מקום ידוע בשיעור ה
ה' שהיא מלכות. חטה היא נקודה האמצעית, שאין חלק לס"א של כף חוב שם. חטה, היא בת המתחטאה לפני אביה, ועושה לה רצונה. ומהו חטה. היא כלל כ"ב אותיות.
פירוש כבר נתבאר סוד שעורה, שהיא מהארת המלכות בעת שהיא שמאל בלי ימין, שהיא ראשית בנינה. כמ"ש באורך לעיל (
פרשת אמור אות קמ"ו עש"ה) וז"ש,
בגין דשעורה קדמאה לשאר נהמא דעלמא, כי בנין המלכות בראשונה היא משמאל בלי ימין. (כמ"ש שם) וז"ש,
אתר ידיע הוא בשעורא דה' כי הארת השמאל, הוא מקום ידוע בשעור המלכות שנקראת
ה', דהיינו בכלים דאחורים שבמלכות. שהם שעור, כלומר חלק מבנין שלה.
וחטה, ה"ס נקודה אמצעית, דהיינו נקודת המפתחא הממותקת בבינה, שה"ס יסוד דמלכות (
כנ"ל הקדמת ספר הזהר דף נ"ט אות מ"ד ד"ה ולא אתרשים ע"ש) שהיא נקראת נקודה אמצעית דישובא. ומתוך שהיא נמתקת בבינה, אין חלק לסטרא אחרא בה, וז"ש,
חטה. נקודה באמצעיתא, דלית חולקא לס"א דחובא תמן, שמיתוק הזה נעשה ע"י עלית המלכות לבינה, כנודע, ואף ע"פ שהבינה מתמעטת ע"י עליתה זו, עכ"ז היא עושה לה רצונה ומשפעת לה המוחין שלה, תחילה הקטנות ואח"כ הגדלות כנודע. וז"ש,
חטה, ברתא דמתחטאה לקמי אבוה ועביד לה רעותא, שאע"פ שהמלכות חוטאת בעליתה לבינה, שמערבת הדינים שלה בתוך הבינה, עכ"ז משפעת לה אורותיה. ולולא מתוק הזה של המלכות בבינה, לא היו זו"ן, המכונים כ"ב אותיות, ראוים לקבל כל תקון וכל אור (
כנ'"ל ב"א דף ז' אות ג' ד"ה וכבר) וז"ש,
ומה חטה ולמה היא נקראת חטה.
כללא דכ"ב אתוון, כי ממנה דהיינו מהמיתוק של מלכות בבינה, יצאו כל כ"ב אותיות הן בז"א והן במלכות. כ"ב אותיות הם כללות כל האורות והמוחין דזו"ן, בדומה לכ"ב אותיות שבאלפא ביתא, שהם כללות כל התורה וכל החכמה, כי כל החכמה מצירופי כ"ב אותיות באה, ומושפעת ע"י צירופי כ"ב אותיות. ומשום זה נקראת חטה, כי
חטה היא בגי' כ"ב.
