זהר

עד) אמר ר׳ יהודה, והא כתיב הרפאים יחוללו, רפאים יחשבו אף הם כענקים. א״ל, הכי הוא, בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא, ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים, ומנייהו נפקי, והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא, ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית, הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו, ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו, אקרון רפאים. אמר ר׳ יצחק, שדיין גרמייהו בימא רבא, וטבען ומתין. הה״ד הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם.

פירוש הסולם

עד) אמר ר׳ יהודה וכו׳: אר״י והרי כתוב הרפאים יחוללו. רפאים יחשבו אף הם כענקים. ואתה אומר שרפאים הוא לשון רפיון. אמר לו ר״ח, כך הוא. משום שענקים באו מצד זה ומצד זה, דהיינו מצד המלאכים ומצד בנות האדם. ונעשו מיואשים יותר להיות בארץ. כעין זה הרפאים שיצאו ונולדו מן הענקים, נתיאשו עוד יותר עד שהרפו את עצמם לגמרי מלמעלה. והיו מאריכים ימים. וכשנחלשו, נחלש ומת מחצית גופם, וחצי הגוף עמד חי, מחמת שהיו חצים ממלאכים שאינם מתים וחצים מבני אדם שמתים. כיון שחצי גופם היה מת, היו לוקחים עשבי מעשבי השדה, דהיינו סם המות, ושמו לפיהם, ומתו. ומשום שהם רוצים להרוג את עצמם, נקראים רפאים. על שם שמרפים את עצמם מן החיים. א״ר יצחק היו משליכים עצמם בים הגדול ונטבעו ומתו. ז״ש הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם.