זהר

עד) א״ל ההוא בר נש ידע באורייתא. אמר לון לאו. סבא הוא, ולא ידע לברכא ליה לקב״ה, ואית ליה בנין, ולא שוי לון בבי רב. אמר ר׳ יהודה אי לא הוה הכי, הוה אעילנא לגבי האי כפר למללא עלך, השתא אסיר לן למחזי אנפוי. שדי חמרא מנך, ואת זיל לגבן. אמרו ליה מאן הוא אבוך. אמר רבי זעירא דכפר ראמין.

פירוש הסולם

עד) א״ל ההוא ב״נ וכו׳: אמרו לו, אדם ההוא יודע בתורה. אמר להם לא, זקן הוא ואינו יודע לברך להקב״ה. ויש לו בנים, ואינו משים אותם בבית המדרש. א״ר יהודה, אם לא היה כך, הייתי נכנם לכפר הזה, לדבר עליך טוב, אל האדם המחזיק אותך, עתה, שהוא כמו שאמרת, אסור לנו לראות פניו. השלך ממך את החמור, ואתה תלך אלינו. אמרו לו, מי הוא אביך. אמר, ר׳ זעירא דכפר ראמין.