זהר

עד) ביומין דחול, אייתי לה מזונא ע״י שליח, אבל בשבת ויומין טבין, אייתי לה מזונא ע״י דקב״ה, ווי לאתתא דאתפרנסת ע״י שליחא והא אוקמוהו ביונה, דאמר והנה עלה זית טרף בפיה. ואמאי עלה זית, אלא אמרה יונה, רבון עלמין, תהא מזונא דילי מסורה בידך, ותהא מרירא כזית, ולא תהא מתוקה ומסורה ביד שליח. ושליח בהאי אתר, דא מטטרו״ן.

פירוש מעלות הסולם

עד) ביומין דחול אייתי וכו׳: בימות החול מביאים לה מזונות ע״י שליח היינו מטטרו״ן המשמש ליחד ז״א ומלכות בימות החול. במקום יסוד. אבל בשבת ובימים טובים, מביאים לה מזון ע״י הקב״ה היינו ז״א, בלי התלבשות במטטרו״ן. אוי לאשה המתפרנסת ע״י שליח, ולא מבעלה עצמו. והרי העמידוהו (עירובין יח:) ביונה ששלח נח לראות הקלו המים שנאמר והנה עלה זית טרף בפיה, ולמה עלה זית, אלא אמרה היונה רבון העולמים יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך, ולא יהיו מתוקים ומסורים בידי שליח. והשליח שבמקום הזה הוא מטטרו״ן.