זהר

עג) השתא אית לן לאסתכלא, בפסח נפקו ישראל מנהמא דאתקרי חמץ, כתיב, ולא יראה לך חמץ, וכתיב כי כל אוכל מחמצת מאי טעמא. בגין יקרא דההוא נהמא דאתקרי מצה. השתא דזכו ישראל לנהמא עלאה יתיר לא יאות הוה לאתבטלא חמץ, ולא אתחזיא כלל. ואמאי קרבנא דא, חמץ הוה, דכתיב סלת תהיינה חמץ תאפינה. ותו, דהשתא ביומא דא אתבטל יצר הרע, ואורייתא דאתקרי חירו אשתכחת.

פירוש הסולם

עג) השתא אית לן לאסתכלא וכו': עתה יש להסתכל, בפסח יצאו ישראל מהלחם שנקרא חמץ. שכתוב, ולא יראה לך חמץ. וכתוב כי כל אוכל מחמצת. מהו הטעם יצאו מחמץ, הוא משום הכבוד של לחם ההוא שנקרא ​מצה. ושואל, עתה שזכו ישראל ללחם עליון יותר, ללחם דז"א, לא יפה היה שיתבטל החמץ ולא יראה כלל. ולמה קרבן זה של לחם הבכורים היה חמץ, שכתוב, סלת תהיינה חמץ תאפינה. עוד, הרי ביום הזה נתבטל היצר הרע, שה"ס חמץ. כי התורה שנקרא חירות נמצאת ולמה הביאו חמץ.