זהר

עג) היכלא תניינא: כתיב וכעצם השמים לטוהר, הכא איהו ההוא רוחא דאקרי זהר, וקיימא בחוורתא תדיר, דלא אתערבו גווניו באחרא, ואיהו עצם דלא אשתני לעלמין. דא לאו איהו באתגליא הכי, לאתנצצא כאחרא, דא קשי לאתגליא. כסתימו דעינא, דכד מתגלגלא אזדהר, ונציץ בגלגולא, ודא אוף הכי, בגין דכד ההוא רוחא קדמאה סלקא, מגלגל בגלגולא, וגלי ליה, ואתקשר בהדיה, בקשורא דחוורתא דעינא גו גוון אחרא דאיהו דקיק מניה דשארי עלוי.

פירוש הסולם

עג) היכלא תנינא, כתיב וכעצם השמים לטוהר הכא איהו ההוא רוחא דאקרי זהר, וקיימא בחוורתא תדיר: היכל הב' כתוב עליו ​וכעצם השמים לטוהר, כאן הוא הרוח הנקרא זהר, ועומד בגוון לבן תמיד. כלומר שנמצא תמיד באור החסדים, המכונה לבן, דלא אתערבו גווניו באחרא, ואיהו עצם, דלא אשתני לעלמין, שאינו מתערב בגוון אחר חוץ מהלבן, והוא נקרא עצם, ואינו משתנה לעולם.
פירוש, כי יש ד' גוונים ברוח הזה שהם לבן אדום ירוק שחור. דהיינו ד' הבחינות חו"ב תו"מ, ובבחינת ו"ק נקראים חו"ג תו"מ כנודע. אמנם כל גווניו סתומים ואינם מאירים, חוץ מהגוון לבן שבו ושאר הגוונים שבו נכללים ומתערבים בהגוון לבן שבו. וז"ש וקיימא בחוורתא תדיר, כי אינו ניכר בו רק הגוון לבן. אמנם לפעמים מאירים בו כל ד' הגוונים שבו, והיינו רק בדרך גלגול, כמ"ש להלן, שפירושו, שאינו מתעכב ועומד על שום בחינה מהד' בחינות שבו, אלא כמו דבר עגול המתגלגל ואינו עומד, עד שבא על בחינת לבן שבו ושם הוא עומד. וז"ש דלא אתערבו גווניו באחרא, דהיינו אפילו בעת הגלגול, שהרוח מתגלגל ובא על כל ד' גווניו, אינם מתערבים גווניו להכלל ולבא בשום גוון לעמוד שם, אלא רק בגוון לבן שבו, ואיהו עצם, דלא אשתני לעלמין ורוח הזה נקרא עצם, ואינו משתנה לעולם, פירוש אפילו בעת שמאיר בכל ד' בחינותיו, דהיינו בדרך הגלגול, הוא מאיר כן רק בשביל התחתונים.
דא לאו איהו באתגליא הכי לאתנצצא כאחרא דא קשי לאתגליא: רוח הזה אינו בגלוי כל כך להתנוצץ, כאחרים הוא קשה להתגלות, כי כל גווניו מעורבים ונכללים בגוון לבן שבו כנ"ל בדיבור הסמוך. כסתימו דעינא דכד מתגלגלא אזדהר ונציץ בגלגולא ודא אוף הכי, וכמו הסתום שבעין, דהיינו השחור שבעין, ששם כח הראיה, אשר, כשמתגלגל מזדהר ומתנוצץ עם גלגולו, כלומר בכל מקום שרוצה לראות הוא מגלגל את ד' גוונין שבעין לאותו מקום, ואי אפשר לראות בדרך אחר, כן דרך הרוח הזה שאינו מזדהר ואינו מאיר כי אם בדרך גלגול, דהיינו בעת ומגלה הארת ד' בחינותיו, אינו מתעכב ועומד על הארת שום בחינה שבו, אלא מתגלגל עליהם והם מתנוצצים עד שבא לבחינת אור הלבן שבו ושם הוא עומד ומתקיים, ובינתים נתגלו כל ד' בחינותיו. בגין דכד ההוא רוחא קדמאה סלקא מגלגל בגלגולא וגלי ליה, משום שבעת שרוח הא' דהיינו לבנת הספיר, עולה אל הרוח שבכאן לקבל הארתו, הוא מגלגל אותו ומגלה הארתו עם גלגולו, ואז הוא מקבל ממנו מכל ד' בחינותיו, אבל ואתקשר בהדיה בקשורא דחוורתא דעינא גו גוון אחרא דאיהו דקיק מניה דשארי עלוי ומתקשר עמו בהקשר של הלבן שבעין כלומר אחר שקבל מכל ד' גווניו נשאר מקושר רק בהלבן שבו, בתוך גוון אחר היותר דק ממנו השורה על הרוח הזה, דהיינו בתוך הארת הרוח שבהיכל הג' נצח, המאיר בגוון לבן שברוח הזה של היכל הב'. שהוא גוון דק מאד עד שאינו ניכר בו שום גוון כמ"ש להלן בהיכל הג'.