זהר

עג) משלחי רגל השור והחמור, דלא אית לון בההוא סטרא בישא כלום, ומשדרן מנייהו כל חולקין בישין, ומתדבקין בההוא סטרא טבא, דכל קדושין עלאין, שור וחמור כד מזדווגן כחדא, תרין פגעין בישין אינון לעלמא. שור: סטרא דדינא קשיא איהו, ואתדבקותא דסטר קדישא איהו. חמור: כד אזדווג בהדיה, דאיהו מסטרא אחרא, תרין פגעין בישין אינון לעלמא.

פירוש הסולם

עג) משלחי רגל השור והחמור: שלא יש בהם בצד ההוא, שבקליפות שור וחמור, כלום, ששלחו מהם כל החלקים הרעים ומתדבקים בצד הטוב ההוא של כל קדושים עליונים. שור וחמור כשמתחברים יחד הם שני פגעים רעים לעולם. שור, הוא צד הדין הקשה, והוא מדביקות דצד הקדושה. חמור, כשנתחבר עמו, שהוא מצד האחר, של הקליפות, הם שני פגעים רעים לעולם.
פירוש, יש ב' בחינות דינין, א) דין קדוש שה"ס נקודת השורק, דהיינו קו שמאל מטרם שנזדווג עם קו ימין, שאז נמשכים ממנו דין קשה וזה אינו מטעם הפגם שבו, אלא מטעם חסרון חסדים להתלבשות החכמה. ב) דין שאינו קדוש שהוא נמשך ממסך דנקודת החירק מטרם שנזדווג עמו אור עליון, (כמ"ש לעיל, לך דף י"ג ד"ה ונתבאר, בסוד פעולה הא', ע"ש) שהוא פגם ממש, הממעט ג"ר דשמאל. ודין הא' נקרא שור. ודין הב' נקרא חמור. הא' הוא דקדושה. הב' דס"א.