זהר

עג) ועתה שני בניך הנולדים לך, דא ישראל לתתא, דאתריהון בגלותא, בנוי דקב"ה, דאתיילידו ביני עממיא. תנא א"ר יוסי, ישראל, כד יהון בארעא קדישא דישראל, דר בארעא, כד ייתי משיחא, יהון עם אחוהון דילהון באתריהון, דלא אתקרי גלות, אלא למאן דאיהו דר בארעא נוכראה, אינון אתקריין גליין.

פירוש הסולם

עג) ​ועתה שני בניך וגו': זהו ישראל למטה שמקומם בגלות, והם בניו של הקב"ה הנולדים בין העמים. כלומר, שהכתוב שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים, סובב על ישראל שהם בגלות העמים, כי ארץ מצרים כולל לכל הגליות כנ"ל בתחילת הפרשה. למדנו אמר ר' יוסי, ישראל שיהיו בארץ ישראל הקדושה יושבים בארץ,בעת שיבא המשיח, יהיו עם אחיהם במקומם, כי לא נקרא גלות אלא למי שהוא יושב בארץ נכריה, והם נקראים גולים, פירוש. אבל אלו שיושבים בארץ ישראל אינם נקראים גולים ואינם בגלות אפילו בטרם שיבא המשיח. ולפיכך מדייק הכתוב הנולדים לך בארץ מצרים, שהם נבחנים כגולים, ולא הנולדים בארץ ישראל.