זהר

עג) דב"נ לאו איהו נטיר, בר נטירו דקב"ה, דאיהו נטיר תדיר, וקאים לפתחא, וב"נ לגו. ותו, דלא ינשי ב"נ דוכרנא דקב"ה לעלמין. ודא איהו כגוונא דציצית, כד"א וראיתם אותו וזכרתם את וגו'. כיון דחמי בר נש להאי דוכרנא, אדכר בגרמיה למעבד פקודא דמאריה. ורזא דמהימנותא, מזוזה כללא דכר ונוקבא כחדא.

פירוש הסולם

עג) דב"נ לאו איהו וכו': כי האדם אינו שומר, חוץ משמירה של הקב"ה, שהוא שומר תמיד, ונמצא בפתח הבית, והאדם בפנים הבית. ועוד, טעם למזוזה, כדי שלא ישכח האדם זכרון הקב"ה לעולם. וטעם זה הוא, כמו ציצית, כש"א, וראיתם אותו וזכרתם את וגו'. כיון שהאדם רואה זכרון ההוא, נזכר בעצמו לעשות מצות אדונו. וסוד האמונה, היא שמזוזה כוללת דכר ונוקבא יחד.