זהר

עב) ואי תימא דלאו ברשותיה דב"נ קיימא מלה. ת"ח, מה כתיב כל נדיב לבו יביאה את תרומת יי'. כל נדיב לבו ודאי, מאן דיתרעי לביה, ימשיך לה לשכינתא לגביה. הה"ד יביאה, אע"ג דאיהי באסתלקותא לעילא, יביאה מאתר עלאה, לאמשכא לדיירא עמיה.

פירוש הסולם

עב) ואי תימא דלאו וכו': ואם תאמר, שאין הדבר עומד ברשותו של האדם. בוא וראה מה כתוב. כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'. כל נדיב לבו, ודאי, כל מי שירצה לבו ימשיך אליו את השכינה. ז"ש יביאה, אע"פ שהיא בהתעלות למעלה, יביאה ממקום העליון להמשיכה לשכון עמו.